תסמונת השחלות הפוליציסטיות

תסמונת השחלות הפוליציסטיות Polycystic Ovary Syndrome (PCOS), הינה תסמונת הקשורה למערכת האנדוקרינית, שהינה מערכת ההורמונים ומשפיעה על כ 6-10 % מהנשים בגיל הפריון. התסמונת מתבטאת בעליה ביצור ההורמונים הגבריים (אנדרוגנים), ביחס להורמונים הנשיים (אסטרוגן).

האבחנה של התסמונת הינה כאשר יש לפחות 2 מתוך 3 המאפיינים הבאים:
1. וסתות לא סדירות או אל וסת - וסתות לא סדירות מוגדרות כווסתות מעל 35 יום ואל וסת מוגדרת העדר וסת במשך 3 מחזורים או 6 חודשים. הסיבה נובעת מכך שאין ביוץ סדיר לאור רמות אנדרוגנים גבוהות. על מנת שיהיה ביוץ חשוב שרמות האסטרוגן יעלו (ההורמון הנשי) ובנשים עם תסמונת השחלות הפוליציסטיות, רמות אלו לא תמיד מצליחות לעלות ולכן יש הפרעת ביוץ.
2. היפראנדרוגניזם - מתבטא בעליה של ההורמונים הגבריים (כגון טסטוסטרון). הדבר יכול לבוא לידי ביטוי באופן קליני באקנה, שיעור יתר, לעיתים יש גם התקרחות שגם יכולה להעיד על עודף הורמונים גבריים. לעיתים ניתן גם לראות את ההיפראנדורגניזם בבדיקות מעבדה. למשל יחס הורמון LH ל FSH גבוה בבדיקה של פרופיל הורמונלי, או רמות גבוהות של אנדרוגנים בדם.
3. מבנה פוליצסטי של השחלות בבדיקת אולטרסאונד – Polycystic Ovaryבבדיקת אולטרסאונד (סונר), ניתן לספור את מספר הזקיקים הקטנים שרואים (בין 2-9 מ״מ). במידה ויש יותר מ- 12 זקיקים קטנים בכל שחלה, השחלה מוגדרת כשחלה פוליציסטית. יש לציין שיש נירות עמדה שמציינים ששחלה פוליציסטית היא כאשר יש 20 זקיקים קטנים בכל שחלה.
4. חשוב לשלול מצבים אחרים שיכולים לדמות הפרעת ביוץ ואנדרוגניזם – למשל תסמונת קושינג, גידול מפריש הורמונים גבריים מהאדרנל ועוד.
על מנת שנערה/אישה תענה על ההגדרה של תסמונת השחלות הפוליציסטיות, יש צורך ב-2 קריטריונים לפחות מתוך ה-3. לכן יכולה להיות נערה עם וסתות סדירות, ללא אקנה או שיעור יתר אך עם סונר עם מעל 12 זקיקים בכל שחלה. נערה זו לא תאובחן עם תסמונת השחלות הפוליציסיטיות. אלא יש לה רק מראה סונוגרפי של שחלות פוליציסטיות.
חשוב גם לציין שלרוב הנערות הצעירות, יהיו הרבה זקיקים בשחלה בשל גילן הצעיר ולכן חשוב לא להשתמש בהגדרה של תסמונת שחלות הפוליציסטיות לפני גיל 18 .

לעיתים יש מרכיב גנטי של שחלות פוליציסטיות אך לא בהכרח. זו כנראה תסמונת עם מרכיב גנטי וגם סביבתי.:

מעבר להפרעת ביוץ וסימנים אנדורוגנים, כפי שתואר יכולים להיות מאפיינים נוספים, אך לא בהכרח:

עמידות לאינסולין – יכולה לגרום למצב לא מאוזן של הסוכר בגוף.ב10% מהנשים עם PCOS נאבחן סכרת.
- HDL (השומן המגן), עליה בטריגליצרדים ו -LDL (השומנים הפחות טובים).
השמנה
שיעור יתר ואקנה
סיבוכים ארוכי טווח – סכרת, מחלות לב, סרטן הרחם, דום נשימה בשינה, כבד שומני, תסמונת מטבולית (קשורה ללחץ דם וסכרת)."

1) שינוי אורח חיים א) משקל –
ירידה במשקל של 5-10% תשפר משמעותית את במדדים המטבוליים ואת הפוריות.
הכי חשוב ירידה בצריכת קלוריות.
גם ירידה של 5% יכולה להסדיר ביוץ, לשפר אחוז הריונות, להוריד אקנה ושיעור יתר.
ב) פעילות גופנית – גורם לירידה של BMI וירידה בעמידות לאינסולין.

2) טיפול באי סדירות וסת
חשוב שנערה/אישה שלא מקבלת 3 חודשים וסת, לגרום לה לווסת ע״י מתן גלולות. טיפול זה ימנע הצטברות של רירית הרחם ושינויים ברירית שיכולים להתפתח בטווח הרחוק לסרטן.
ניתן לתת גלולות משולבות למניעת הריון (אסטרוגן ופרוגסטרון) - גורמות לדימום ווסת , מונעות יצירת רירית עבה, וכמו כן, לרוב מורידות את שיעור היתר ואת האקנה.
גלולות פרוגסטרון בלבד - גלולות/התקן עם פרוגסטרון - למי שלא יכולה ליטול אסטרוגן או מעדיפה רק פרוגסטרון.
מטפורמין – תרופה שניתנת לחולים סכרתיים אך גם יכולה להטיב עם חלק מן הנשים עם שחלות פוליציסטיות ולעזור להביא למחזורים סדירים. כמו כן יכולה לעזור באקנה ושיעור יתר. היא עושה זאת ע״י הורדת התנגודת לאינסולין.

3) טיפול בהירסוטיזם ואקנה
קו ראשון – ירידה במשקל; לשקול טיפול תרופתי להורדה במשקל. ישנן כיום מרפאת השמנה שיכולות לעזור בעניין זה.
קו שני – גלולות נגד הריון.
קו שלישי – נדיר שמגיעים לטפל בתרופות שהן אנטי אנדרוגנים , כלומר מורידות את רמות ההורמונים הגבריים.

4) טיפול באי פריון
קו ראשון - ירידה במשקל ופעילות גופנית.
קו שני – תרופות משרות ביוץ, למשך איקקלומין/לטרזול
קו שלישי – הורמונים בזריקות ואם יש צורך הפריה חוץ גופית.
חשוב לזכור שנשים עם תסמונת השחלות הפוליציסטיות, הינן עם רזרבה שחלתית גבוהה מהממוצע. כלומר יש להן הרבה ביציות. לרוב האי פריון נובע מעצם אי הביוץ ותזמון היחסים, וישנם מספר דרכים לפתור זאת.

תסמונת השחלות הפוליציסטיות יכולה לעבור ע״י שינוי באורח חיים כגון: ירידה במשקל ותזונה נכונה. בנוסף עם הגיל מספר הזקיקים בשחלה יורד, ועם ירידה זו יש גם ירידה בהורמונים הגבריים. לכן הרבה פעמים נשים עם תסמונת השחלות הפוליציסטיות שהיו ללא וסתות סדירות, כאשר הן נהיות מבוגרות יותר הווסתות נהיות סדירות והסימפטומים האנדרוגנים משתפרים.

תסמונת השחלות הפוליציסטיות הינה תסמונת שכיחה. חשוב לאבחן אותה במדויק בהתאם לקריטריונים. ההפרעות המרכזיות הינן הפרעת ביוץ ואנדרוגניזם. יש לזכור שישנם הרבה דרכי טיפול במצב זה.